החלטה בתיק בש"פ 1834/05

1.        ערר על החלטת בית המשפט המחוזי בבאר שבע (כב' סגן הנשיא השופט י. טימור) לפיה הורה בית המשט קמא על מעצרו של העורר עד לתום ההליכים המשפטיים כנגדו.

2.        כנגד העורר הוגש כתב אישום בבית המשפט השלום באשקלון, המייחס לו עבירות של קשירת קשר לביצוע פשע, גניבה, החזקת מכשירי פריצה, והתפרצות למקום מגורים. על פי כתב האישום, קשר העורר קשר עם ארבעה אחרים לפרוץ לבית באשקלון. ביום 4.11.04, פרצו חלק מאנשי הקבוצה אל הבית, כאשר העורר ביחד עם אחר מאבטחים את ביצוע ההתפרצות תוך כדי נסיעתם במכונית סביב הבית בו בוצעה הפריצה במהלך ביצועה. הנאשמים גנבו מהבית רכוש רב בכסף ובחפצים יקרי ערך.

3.        בית משפט השלום דן בבקשת המדינה למעצר העורר עד תום ההליכים. הוא החליט לשחרר את העורר לחלופת מעצר מהטעם כי מסוכנותו נגרעת בהתחשב בכך שנטל חלק שולי בארוע נשוא כתב האישום ונוכח העובדה כי נעצר בגין פרשה זו רק שלשה חדשים לאחר מועד הארוע, אף שלגורמי התביעה היה חומר מפליל נגדו קודם לכן. כן הוסיף בית המשפט כי עיקר הראיות כנגד העורר הן נסיבתיות ומשקלן נמוך. טעמים אלה הצדיקו, על פי החלטה זו, שחרור העורר למעצר בית מלא וכן ערבויות. על החלטה זו הגישה המדינה ערר לבית המשפט המחוזי בבאר שבע. העורר מצידו הגיש גם הוא ערר על התנאים המגבילים שהוטלו עליו לענין מעצר הבית.

4.        בית המשפט המחוזי קיבל את ערר המדינה ודחה את עררו של העורר והורה על מעצרו עד תום ההליכים. הוא בחן את הראיות לגופן ובא לידי מסקנה כי קימת תשתית ראיות לכאורה כנגד העורר המקיימת את התנאי הנדרש לצורך מעצר עד תום ההליכים. בהתייחסו לחלופת המעצר, ציין בית המשפט את עברו הפלילי של העורר, והטיל ספק ביעילותה של חלופת המעצר בבית חברתו אשר לא נתגלתה כיעילה בפעם קודמת בה הסתבך בפלילים.

5.        בערר לפנינו, טוען העורר, ראשית, לענין הראיות כי בחינתן המדוקדקת מצביעה על כך שלא היתה לו מעורבות כלשהי בתכנון, בהתארגנות, ובכל פעולה אחרת הקשורה לביצוע המעשה. על פי טענתו, הראייה המרכזית להתארגנות זו, היא שיחה מוקלטת מימים שלפני האירוע, אשר תוכנה נמחק מהקלטת ומה שנותר ממנה הוא יומן שיחות כתוב הכולל אך תמצית שיחות ולא את השיחות המלאות. עוד טוען העורר כי בחומר הראיות אין בנמצא דו"ח זיהוי קולות של מי מהדוברים, ובוודאי אין זיהוי קולות המאשר כי קולו של העורר הוא זה אשר נשמע בקלטת זו. כמו כן, לדעת העורר, בחינת השיחה מיום 1.11.04 מלמדת כי ההתייחסות אל העורר מצביעה על כך שהוא אינו בין המעורבים בתכנון ההתפרצות. הוא הדין, כך הטענה, בשיחות המוקלטות לאחר האירוע. גם שם, אין דו"ח זיהוי קולות הקושר אותו לאירוע. בשיחות אלה גם לא עולה שמו של העורר כמעורב במעשים נשוא כתב האישום. עוד נטען כי ביום הארוע התמקמו באזור 7 שוטרים, בנוסף לשני השוטרים העוקבים, ואלה לא הבחינו בעורר בקרבת זירת האירוע ואף לא ברכבו, אשר לכאורה נסע באיזור. העוקב מס' 770, טען כי הבחין בעורר יושב עם שאר המעורבים בבית קפה, דבר אשר, לדעת העורר, אין בו כדי להצביע על מעורבות פלילית. אשר לעוקב מס' 795, אשר טען כי הבחין בעורר מפטרל באיזור 26 פעמים, אין זה מתיישב עם ההיגיון ששאר השוטרים לא הבחינו בו כלל בזירת האירוע, בעוד עוקב זה מבחין בו מספר כה רב של פעמים. מכאן, שאין לתת אימון בעדותו זו. העורר מסביר כי שמר על זכות השתיקה, עקב אזהרה כוללנית שהושמעה בפניו על ידי המשטרה ואין לקחת זאת נגדו. כן נטען כי בית המשפט לא נתן משקל ראוי לכך שהוא נעצר רק כשלושה חודשים לאחר האירוע. בשים לב לפרק  זמן רב זה שחלף עד שנעצר, ונוכח חלקו המישני במעשה המיוחס לו, מתעמעמת עילת מסוכנותו ויש הצדקה לשחררו ברוח פסיקת בית משפט השלום.

6.        לאחר שמיעת טיעוני הצדדים, באתי לכלל מסקנה כי דין הערר להידחות, וכי על העורר להיות מוחזק במעצר עד תום ההליכים עד להכרעה בדינו.

           אשר לראיות לכאורה: צדק בית המשפט המחוזי בניתוח ראיות התביעה ובמסקנתו כי יש בהן כדי לספק את התנאי הנדרש לצורך מעצר עד תום ההליכים. כן צדק הוא במוצאו כי קימות במקרה זה עילות מעצר אשר חלופה לא תוכל להשיג את תכליתן.

7.        בחנתי את מכלול הראיות בתיק. יש בהן כדי לערב את העורר בארועי הפריצה נשוא כתב האישום. חומר זה כולל התייחסות לעורר בתמליל שיחה שהוקלטה מרכבו של נאשם 5 ביום 1.11.04. בשיחה זו מתוכננת הפריצה לבית, ושמו של העורר, הן בשמו הפרטי והן בשם משפחתו, נזכר באותה שיחה מספר פעמים. הדבר מעיד, למיצער, על הקשר בין העורר לבין יתר הנאשמים. ההקלטה הפיסית של אותה שיחה נמחקה, אך התמליל מתעד אותה, ויש להניח כי עורך התמליל יעיד במשפט ויסביר את נסיבות הכנתה.

           בתמליל האזנת סתר מיום 6.11.04, לאחר הארוע, נשמע העורר משוחח על מה שנראה כנסיבות גילויין של העבירות. גם בתמליל האזנת הסתר מיום 13.11.04 נשמע העורר משוחח עם נאשמים 2 ו-5 באופן המצביע על מעורבותו בארוע.

           לכל אלה יש להוסיף כי ביום הארוע התנהל מעקב שוטרים במקום, בין היתר, על ידי עוקב מס' 795. הוא מעיד כי הבחין בשעה 20:03 ברכב הונדה ובו נאשם 5 והעורר אשר נסעו ברחוב בו ארעה ההתפרצות. הרכב בו נסעו השניים פיטרל כ-26 פעמים סביב איזור האירוע, וזאת בין השעה 8:00 לשעה 9:30 באותו ערב. בפרק זמן זה התבצעה עבירת הפריצה. שילוב ראיות זה למצבור כולל מצביע לכאורה על מעורבותו של העורר בהתפרצות. חומר זה כולל התייחסות ישירה לעורר בשיחות ההכנה לקראת ההתפרצות; הוא מערב אותו בצורה ישירה בארוע מכח שיחות שנערכו לאחר הארוע; לכל אלה נוספת הראיה בדבר הימצאותו במקום בעת ביצוע העבירה אגב התנהגות מפליליה שאינה מותירה ספק לגבי מעורבותו. לכל אלה נוספת שתיקתו של העורר בחקירה, ואי מתן כל הסבר מצידו למעורבותו כפי שעולה מחומר הראיות; מכלול ראיות אלה עונות לדרישה הראייתית לצורך הליך זה.

8.        מסוכנותו של העורר עולה מעצם מעורבותו בהתפרצות שבוצעה כפרי תכנון מוקפד של חבורת נאשמים שלא נעלם ממנו אלמנט של פשיעה מאורגנת על המשמעויות הנובעות מכך. עילת מסוכנותו של העורר מקבלת ביסוס נוסף לאור העובדה כי הוא  אינו פנים חדשות לעולם הפשע, ולחובתו רישום פלילי נכבד מאז היותו בן 19; הרשעותיו כוללות, בין היתר, עבירות רכוש, סמים, והפרות של הוראות חוקיות. הוא ריצה בעבר עונשי מאסר משמעותיים ורק בחודש יוני 2000 נגזר עליו מאסר בפועל של 55 חודשים. העבירה נשוא הליך זה בוצעה אך 10 חודשים לאחר ששוחרר ממאסרו האחרון.

           נסיבות אלה אינן מאפשרות החלת חלופת מעצר בעניינו של העורר. מסוכנותו החמורה עולה על פני הדברים. לכך יש להוסיף גם חשש להימלטות ולשיבוש הליכי משפט לאור הרשעותיו הקודמות בהפרות הוראה חוקית ובעבירות נגד שוטרים, ונוכח האופי המאורגן שנילווה לאופן ביצוע העבירות נשוא הליך זה. העובדה כי מעצרו של העורר התבצע לראשונה רק שלושה חודשים לאחר הארוע, למרות שהיה בידי המשטרה חומר מפליל כנגדו אינו ממעיט ממסוכנותו של העורר. במצב דברים זה, חלופת מעצר אינה מתאימה, שכן אין בה כדי לספק את הבטחון המינימלי מפני פגיעה נוספת בשלום הציבור העלולה להיגרם באם העורר ישוחרר מן המעצר.

           יש לאמץ, איפוא, את עמדת בית המשפט המחוזי, ולהשאיר את החלטתו לעצור את העורר עד תום ההליכים נגדו בעינה. הערר נדחה.

           ניתנה היום, כ"ג באדר ב' תשס"ה (3.4.05).

                                                                                                ש ו פ ט ת

העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח.    התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: